קוראים לי דיקלה, ואני מטפלת רגשית בשיטת פסיכותרפיה גופנית.

בזמן לימודיי ביססתי את מה שידעתי מאז ומעולם, הגוף הוא חלק מהנפש או הנשמה שלנו. ולכן ההתמקדות בעבודה שלי היא למצוא את המקורות שלנו, מאיפה באנו ומה באמת בא לנו להיות.

האני מאמין שלי הוא שלמרות הקושי, ההרגל, הכאב או חוסר האונים, כל הכוח מגיע מאיתנו ולכן יש בנו את היכולת לעשות את מה שאנחנו רוצים, במידה ואנחנו מאמינים לנו. וברגע שהתחלנו להאמין שיש לנו יכולות, מתחילה למעשה העבודה.

הפסיכותרפיה בשבילי
הפסיכותרפיה עשתה שינוי חשוב בחיי, לימדה אותי בעדינות להשלים עם הדברים שלא יכולתי לשנות, לקבל את מה שלא הייתי מוכנה לקבל, להפסיק להילחם על כל דבר, להאמין בי, להכיר בחוזקות שלי, להכיר באני האמיתי שלי, ככה כמו שאני, ולאהוב אותי.
העבודה בקליניקה מזכירה לי פרח שנשתל כזרע, בהתחלה יש צורך להשקות/לדבר בסבלנות עד שהוא ינבוט, יציץ מעט וירגיש את השמש, לאט לאט כאשר יש מעט ביטחון, הצמח מרשה לעצמו לנסוק, לפתח גבעול, לדבר על הדברים שעד היום אי אפשר היה לדבר, ואם השמש מחממת, המים מרווים, הדשן מטפח, הצמח מרגיש בטוח, וכאשר התנאים נכונים, עלי הכותרת נפתחים ואפשר לראות את היופי באדם…. בפרח.
ההשקיה, הטיפוח, הדשן והמטפלת שיושבת מולך מאוד חשובים לתהליך הצמיחה הרגשית.
בקליניקה כמו עם הפרח נתנהל בעדינות, נבדוק אם יש מבוכה, הססנות, נעבוד בסבלנות, נחפש את האפשרות לבטוח בתהליך ובעצמנו, בשיחה ביננו נלמד להכיר את הקצב שמתאים לנו, נלמד מה הפנימיות שלנו רוצה וצריכה. נכבד, נעריך ונלמד להתנהל איתה מתוך המקום שמאפשר..